חובת נגישות אתרי אינטרנט בישראל: מה חל על אתר שנותן שירות

עודכן: 27 בספטמבר 2026. זהו הסבר כללי לבעלי אתרים, לא ייעוץ משפטי. לפני שמסתמכים על פטור או על לוח זמנים, בודקים את הנוסח באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואת התקנות עצמן.

חובת נגישות אתר אינטרנט בישראל לא נולדה מכפתור על המסך. היא חלק מתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג-2013, מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. תיקון שפורסם בקובץ התקנות 7876 נכנס לתוקף ב-26 באוקטובר 2017 והחליף את ההסדר של שירותי האינטרנט. מי שחייב במתן התאמות נגישות לשירות ציבורי, ונותן את השירות או מידע עליו באינטרנט, נדרש בדרך כלל להתאים את שירות האינטרנט.

חשוב: הסרגל מתאים את התצוגה לגולש. הוא אינו מחליף הנגשה בקוד, בדיקה מקצועית או הצהרת נגישות, ואינו מבטיח עמידה בת״י 5568 או ב-WCAG.

מה נחשב שירות אינטרנט

לפי ההגדרה בתיקון, שירות אינטרנט הוא תכנים שמועברים ברשת ומוצגים למשתמש באתר, במסמך או ביישום, ושנועדו לספק שירות ציבורי או מידע על שירות כזה. אתר תדמית שמסביר איך מזמינים תור, חנות שמוכרת, וטופס שמגישים דרכו בקשה, יושבים בתוך ההגדרה הזו הרבה לפני שמוסיפים סרגל.

תקנה 35א דורשת התאמות נגישות בשירות אינטרנט לפי תקן ישראלי 5568, ברמה AA, בכפוף לחריגים שבאותו סימן. אפליקציות ומדיה מבוססת זמן מוסדרות בנפרד בתוך אותו סימן, ולא מפורטות כאן. מה התקן בודק בפועל מוסבר במאמר על ת״י 5568.

מה צריך להיות נגיש באתר עצמו

התקן עוסק בתוכן: אפשר להגיע אליו במקלדת, לתמונות יש חלופה טקסטואלית כשצריך, לטפסים יש תוויות, מבנה הכותרות הגיוני, והניגודיות מספיקה. מסמך שהוכן מ-26 באוקטובר 2017 ואילך, למשל PDF שהועלה לאתר, צריך להיות נגיש לפי החלק בתקן שעוסק במסמכים. טופס מקוון שממלאים כדי לקבל שירות חייב לעמוד בדרישות גם אם הוכן קודם לכן, לפי נוסח התקנה.

סרגל שמשנה צבעים אצל הגולש לא ממלא את הרשימה הזו. הוא לא כותב טקסט חלופי, לא מסדר כותרות, ולא הופך PDF. Negish אומר את זה גם בהצהרה שנפתחת מתוך הסרגל. אם מישהו מציע "התקנה ואתם עומדים בחוק", זו הבטחה על עבודה שהסרגל לא עושה.

הצהרה וערוץ פנייה

תקנה 35ה דורשת לציין במקום בולט באתר הצהרה, לפי הנחיות התקן לעניין הצהרת נגישות. ההצהרה כוללת מידע על ההתאמות שבוצעו, פרטי רכז נגישות ודרכי התקשרות אם יש חובה למנות רכז, ופרטים ליצירת קשר כדי להודיע שחסרה התאמה או לבקש הנגשה. תבנית עבודה, ומה לא להעתיק כמו שהוא, נמצאים במדריך ההצהרה.

הודעה על ליקוי ו-60 יום

לפי תקנה 35א(ד)(1) בנוסח התיקון, סטייה מהוראות הסימן לא נחשבת להפרה של הוראות הנגישות, אלא אם נשלחה לחייב הודעה שדורשת לתקן, והוא לא תיקן בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 יום מקבלת ההודעה. במקביל, התקנה דורשת התאמות חלופיות בהקדם האפשרי מרגע קבלת ההודעה, כדי שהאדם יוכל לקבל את השירות.

זה לא סכום של קנס, ולא רשימת פיצויים. המאמר הזה לא מביא סכומים. סכום שמופיע בפרסומת בלי הפניה לפסק דין או לחוק עדכני אינו נתון שאפשר לבנות עליו.

פטורים: שני מספרים, שני מקורות

בנוסח תיקון 2017, חייב שהוא עוסק פטור, או שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ש״ח, פטור מהתאמות הנגישות לפי הסימן. הוראת מעבר שהרחיבה פטור למחזור של עד 300,000 ש״ח הסתיימה ב-26 באוקטובר 2020.

אותו נוסח נותן פטור לאתר או יישום שהתחילו להפעיל לפני תחילת התקנות, לחייב שהמחזור הממוצע שלו עד 1,000,000 ש״ח, לתקופה של שלוש שנים שאפשר לחדש, ובתנאי שדרכי ההתקשרות לקבלת השירות מפורסמות באופן נגיש. אתר חדש לא נכנס לפטור הזה.

מדריך הנציבות באתר gov.il, שעודכן ב-16 במרץ 2026, מתאר פטור מלא לעוסק פטור או למחזור מתחת ל-120,000 ש״ח, ופטור זמני של שלוש שנים לאתרים קיימים שהופעלו לפני 26 באוקטובר 2017 כשהמחזור בין 120,000 ל-1,000,000 ש״ח. הפער בין 100,000 ש״ח בנוסח 2017 לבין 120,000 ש״ח במדריך העדכני הוא סיבה לבדוק את המדריך ואת נוסח התקנות ביום שבו מחליטים, ולא לצטט מאמר. המדריך: נגישות אתרי אינטרנט.

הפטור לפי מחזור מנוסח סביב עוסק ומחזור. רשות ציבורית לא נשענת על הסף הזה. גוף ציבורי שבודק את עצמו לפי מאמר לעסקים קטנים טועה בכיוון. על ההבדל כתוב בעמוד לרשויות וגופים ציבוריים.

מה עושים עם הידע הזה באתר

קודם מבררים אם בכלל חלה חובה, לפי סוג הגוף והמחזור, מול המדריך העדכני או ייעוץ. אם היא חלה, מתקנים את התוכן וכותבים הצהרה. סרגל הוא שכבה נוספת לגולש, אחרי או במקביל לתיקון, לא במקום התיקון. ההתקנה עצמה לוקחת דקות ומתוארת בעמוד התוסף.

מי נחשב חייב, בשפה של בעל עסק

החוק לא אומר "כל מי שיש לו דומיין". הוא עוסק במי שנותן שירות לציבור וצריך להתאים את השירות. אתר שמפרסם את השירות, מקבל פניות, מוכר, או קובע תורים, הוא בדרך כלל חלק מהשירות ולא עלון שולי. אתר אישי בלי שירות לציבור הוא מקרה אחר. אתר של רשות אינו עסק קטן. אם אתם לא בטוחים לאיזו קבוצה אתם שייכים, זו שאלה לעורך דין או למדריך הנציבות, לא לתוסף.

פטור, כשהוא קיים, הוא לא "האתר יכול להיות שבור". במדריך הנציבות, פטור על אתר ישן במחזור הביניים מותנה בכך שדרכי ההתקשרות מפורסמות באופן נגיש. אתר חדש של אותו עסק לא נכנס אוטומטית לאותו פטור. מי שבונה אתר חדש וסומך על פטור שקרא עליו בפוסט מ-2018 בודק מספר ישן.

שבוע עבודה בלי להבטיח עמידה בתקן

1. קוראים את מדריך הנציבות העדכני ורושמים אם אתם בודקים פטור או מתחילים בהתאמה.
2. עוברים על דף הבית, על טופס אחד, ועל מסמך אחד שהעלאתם השנה. רושמים מה לא עובד במקלדת.
3. מפרסמים הצהרה עם תאריך, מגבלה ידועה, ודרך פנייה. בלי משפט "אנו עומדים בתקן" אם לא הייתה בדיקה.
4. רק אז מוסיפים סרגל, כדי שלגולש שכבר באתר תהיה שליטה על התצוגה בזמן שמתקנים את השאר.

הודעה על ליקוי, לפי נוסח התקנה, מחייבת תיקון בזמן סביר ולא יאוחר מ-60 יום, ובמקביל חלופה בהקדם. זה לא קנס שמופיע כאן במספר. אם קיבלתם פנייה, שומרים את התאריך ועונים לעניין, גם אם התיקון הטכני לוקח זמן. חלופה יכולה להיות שיחה, סניף, או קובץ חלופי, לפי השירות.

מה לא להסיק מהמאמר הזה

אין כאן רשימת קנסות, אין נוסחה של "התקנתם סרגל ולכן עמדתם בחובה", ואין אישור שפטור חל עליכם. הספים במדריך הנציבות ובנוסח 2017 לא זהים. ביום שבו אתם נשענים על פטור, פותחים את המדריך העדכני ואת התקנות, או שואלים מי שמוסמך לייעץ. תאריך העדכון בראש העמוד אומר מתי נבדקו המקורות, לא שהדין קפא.

שימוש סביר במאמר: להבין אילו שאלות לשאול, אילו חלקים באתר לא נפתרים בכפתור, ואיזה מסמך רשמי לקרוא אחר כך. שימוש לא סביר: להעתיק פסקה להצהרה כאילו היא חוות דעת, או לשלוח לקוח את המאמר במקום בדיקה של האתר שלו.

שמרו קישור למדריך הנציבות ולעמוד ההצהרה הרשמי אצל מי שמטפל באתר, לא צילום מסך של המאמר הזה. כשהמדריך מתעדכן, הסף או הניסוח עלולים להשתנות. האתר שלכם צריך לעקוב אחרי המקור, וההצהרה צריכה תאריך חדש כששיניתם משהו בשירות.

שאלות נפוצות

האם כל אתר בישראל חייב נגישות?

לא אוטומטית. החובה קשורה למתן שירות ציבורי או מידע עליו, ויש פטורים לפי סוג העוסק ומחזור. אתר חדש של עסק פעיל בדרך כלל לא נהנה מהפטור ששמור לאתרים ישנים.

האם סרגל עומד במקום ת״י 5568?

לא. התקנה מפנה לתקן ברמה AA. הסרגל לא בודק את האתר ולא מתקן את הקוד.

מה עם פרסומות?

לפי נוסח התקנה, ההוראות לא חלות על פרסומות, ובלבד שיש חלופה נגישה למידע על השירות שמופיע בפרסומת.

מדריך ההצהרה של הנציבות הוא המקור להצהרה. אצלנו, נרשמים כאן רק בשביל הסרגל, לא בשביל אישור עמידה בתקן.

חשוב: הסרגל מתאים את התצוגה לגולש. הוא אינו מחליף הנגשה בקוד, בדיקה מקצועית או הצהרת נגישות, ואינו מבטיח עמידה בת״י 5568 או ב-WCAG.